אורפז היא לא ׳מנטורית׳, לא ׳מלווה׳ ולא ׳יועצת׳, היא מייעצת למעצבים. וחוץ מזה היא מעצבת חזותית, יוצרת אסטרטגיה, כותבת, מטפחת בלוג, ואמא למוצרים מדליקים.
גילינו שהנושאים הכי טריוויאלים הופכים למרתקים כשפותחים אותם בסקרנות, כמו-
מה זה בעצם תקשורת חזותית, למה מעצבים מפחדים לקחת מקדמה, איזה מעצבת אני ׳נקראת׳ ביחס לשוק המקצועי, וכמה ׳מותר׳ לי לדרוש.
מה הבעיות המשותפות של כולנו, המיועצים…! למה כדאי להוריד את המינון משהייה במרחבי הביהנס, פינטרסט והשאטרסטוק, וליצור ממקום של שמיים עננים ומצעי ילדים.
לסיום אפילו נגענו בנושא שנוי במחלוקת: המנטורים. שאלנו בקול, האם ללחוץ על הגז ולהעלות מחירים בעידוד מסיבי מאחור, זה משהו שעובד? רק פתחנו, ואולי ׳לפתוח׳ שאלות זו הנקודה.
נכנסנו למקומות עמוקים ותכלס לא רצינו לצאת אח״כ. תכנסו גם.
———
לבלוג של אורפז – אמבד >> embednow.com
ויש גם מתנה 😊🎉 הכלי האפקטיבי שאורפז עובדת איתו על כל פרויקט חדש, הנה פה: embednow.com/goodlife4designers/
פרק חדש! זה אושר.
שמחה שאחרי מנוחה חזרתן להקליט. כמה טוב לשמוע דברים של טעם ותוכן ממקום כנה ואוטנתי
אורפז, שמחתי להכיר אותך ואת המקצוע, פתחתן לי הרבה 'טאבים' של מחשבות
היינה ברוכות, ועכשיו לחזור לקצב:)
אוי כמה כיף על הטאבים 🙂 שיחלחלו המחשבות, תודה על המילים, שמחה שנהנת שרה 💚
איזה פרק נהדר!
תודה שבי ונעמי, גרמתן לי לחשוב על הרבה דברים 🙂
תודה אורפז, שמחתי להכיר אותך, התרשמתי ממש!
היי יעל ✨ תודה! שמחה שכתבת לנו כאן ושמחה שגרמתי לטוב 🍭
טוב, מה אני יגיד
הרצאה בסדר גודל,!!!!!!!
פתחתן הראש להמון מחשבות שתוקפות
המשכנה כך……….
אנחנו צמאות לשמוע
איזו מחמיאה את צביה 😇 תודה רבה!
פודקאסט מעורר מחשבה והזדהות!
כמה אמיתי ונוגע לכל אחת
כיף לקבל לגיטימציה מהמבינות.
תודה, נעמי ושבי.
אורפז, חובבת גדולה של הבלוג שלך, כיף לפגוש אותך כאן!
נחמי, כמו שם המשפחה שלך- חיממת 🙂 הרבה מהקוראים שלי הם ״קוראים שקטים״, וכשכותבים פידבק זה תמיד עושה משהו בלבלובים! טנקס 🍓
איזה יופי. איזה עומק. איזה שיחה מרתקת. מדהים!
ידעתי שאנחנו נהננו, טוב לדעת שגם אצלך ככה 😊💚
אני מתחברת לרעיון הזה של ליצור מעצמך
אבל משהו אחד לא הבנתי –
כדי ליצור הכל מאפס צריך שנה לכל פרוייקט
את לא משתמשת בפונטים של מעצבים אחרים (שבטוח עושים את זה טוב יותר ממי שלא ממש בזה)?
את רצה לצלם לבד את הים במקום לבחור תמונות טובות משאטרסטוק?
הגישה שלי תמיד היא לקחת חומרים טובים ולעבד אותם, כמו שקראת לזה אולי לחבר, אבל עדיין יש כאן המון יצירה כל עוד את לא רק לוקחת ותוקעת בדף…
היי דיני, תודה שכתבת! נגעת בכמה ניואנסים שעשויים לסקרן לא רק אותך, ונשמע לי ששווה לפנות זמן כדי לענות לך בנחת ובאריכות.
סו היר איי אמ;
.1.
קודם כל, הדרך שאת עובדת בה לגיטימית וקיימת, היא מלאכת חיבור והקשרים (במידה ואכן נוצר הקשר חדש, הצלחת ליצור משהו משלך).
לצד זאת, מה שדיברתי הוא לגבי הסיפוק ששונה מאד בדרך הזו^, במידה ואת אדם שיש בו כישרון יצירה שרוצה את המקום שלו.
.2.
לגבי ״יקח לי שנה״ יש כאן עניין: ברגע שנגמלים (וכן, זו ממש דיאטה ואני רואה את זה גם על סטודנטים שלי/ מיועצים פרטיים שעוברים איתי את זה) מהשראה של כאילו ומהאינסטנט של ״לקחתי-שמתי״, הראש והעיניים מתחילים לייצר לבד הרבה יותר מהר.
משהו מתחיל לזרוח, כי יצירה מכלום היא נביעה, קסם כזה אלוקי.
מושפע מעלינו ולא מושפע מדברים שכבר הונחו על הקרקע של המתחרים.
שניה לפני שאמשיך, אסיג כמו שסייגתי בפרק, יצירה מאפס לדבר חדש היא בהנחה שאת אדם שנולד עם כישרון היצירה (וצריך לזהות גם את זה), ובסדר גם להיות בלי המקום הזה ולבחור בצדדים ביצועיים/ הפקתיים יותר 🙂
.3.
לומר לגבי פונטים של אחרים זה כמו לומר לגבי כל צבע בעולם, או עיגול-משולש-ריבוע-קו.
לצורך העניין כמו לומר על שף שלוקח בצל וחותך אותו בדרך מסויימת, יש גלם- וזה הרבה הרבה להבדיל מלקחת קופסאת שימורים לצורך העניין (לא גלם) ולהכניס לתבשיל שלי, התוצר יהיה שונה בהכרח בטעם המיידי/ באפטר טייסט 💚
משאירה כשאלה צפה: האם אני קונה בד עם הדפס או מדפיסה עליו? האם יש לי עניין בלתוות את הבד?
ולאלו שממש נמשכות לרעיון אספר, יש לא מעט בריפים שאני יוצרת בהם אותיות משלי, ממש בלטרינג. ללוח אלפבית מלא או רק לניימינג/ כותרות.
.4.
באמור על ״לצלם את הים״: אם הלקוח לא נותן לי תמונות שהוא הביא (וגם זה לא בהכרח שאצטרך אותן) יש כלכך הרבה דרכים לפתור כל בריף. הרבה מהתוצרים שאני מוציאה בכלל לא מכילים תמונות, אפשר להגיע להפקה של קריאייטיב גם בדרך מאויירת/ צורנית/ טיפוגרפית.
עזבי ״אפשר״, הרבה פעמים התוצר גם יצא זכיר יותר/ מבודל יותר.
בבריפים ״שלי לעצמי״ (בכל הנוגע למותג שלי) אני מצלמת המון, לגמרי! במידה וזה עושה לך טוב, וואי נוט?
.5 חמסוש 5.
אם את מרגישה שבא לך להעמיק עוד ב״איך בודקים את הדיאטה הזאת״, כתבתי לא מזמן פוסט מדריכי בנושא, משאירה לך לינק כאן >> https://embednow.com/switchon/
🍒 לרביעי שמח ולהמון כיף! 🍒
מעניין מה שאת כותבת, אז אף פעם אף פעם את לא משתמשת בתמונה קנויה?
בעיני לקחת תמונה של "גלים" כמו בדוגמה, זה חומר גלם, זה הטבע שלנו,
איפה עובר הגבול בין שימוש בחומר גלם טבעי לחיבור אלמנטים וסידור "קומפוזיציה" כפי שהגדרת בפודקאסט?
בחיי כעצמאית- לא עושה את זה. בעברי כשכירה- קרה.
אני לא מחוייבת לייצר תוצר שמכיל תמונות, כי לכל בריף יש אלפי פתרונות- ולכן אם לא קיבלתי תמונות אותנטיות מלקוח (אותנטיות= שבאמת שייכות אליו ולעסק, לא נתלשו מ״להמחשה בלבד״), אני לא רואה סיבה לעשות את ה״בכאילו״. יש לי יותר את המקום ליצור מהעיניים והידיים שלי, לפצח את הבריף לא רק מהצגת תמונה.
תמונה של גלים היא איננה גלם, כי גם טבע (להגדרתך על גלים) נראה שונה מעין שונה, גם בין צלמים יש פרשנות שונה לבדיוק אותו אובייקט…
איפה הגבול בהגדרה? איפה ששמים אותו, ז״א, איפה נכנסת הפרשנות שלנו? האם הפרשנות היא יצירת הקשרים דרך קומפוזיציה? האם היא יצירה מלאה?
מבחינתי, דיברתי על האחרונה 💚
מרתק! חשבתי שאני היחידה עם תחושות ומחשבות שכאלו.
רוצים עוד פרק עם חפירה קצת יותר לעומק…..
יו! תודה גילי 😊🔥 מוזמנת למלא חפירות עומק אצלי בבלוג https://embednow.com/ , ואם את ממש בקטע- תוכלי להירשם גם למייליסט https://embednow.com/mailist/
ווואו!
אחת ההרצאות היפות!
נהניתי ממש מכל רגע
זה היה לי גם מאוד מעשי…
הכי היה לי חשוב שיהיה אותנטי ומעשי, שמחה לשמוע תמר! 🙂
לאורפז היקרה!
נהניתי מאוד להכיר,
נגעת בנקודות כואבות
של שחיקה
של ייעוד
של אמונה
של מימוש יצירתיות
של חיבור לעצמי,
נשמע שאת השראה!
לנעמי ושבי, תודה על הפודקאסט, נתן לי הרבה!
תודה רבה אסתי, הפירוט שימח אותי מאד 😊💚
מוזמנת להישאר קרוב דרך הניוזלטר, ולהמשיך לקבל ממני תוכן.
תוכלי להירשם מכאן >> https://embednow.com/mailist/
זה נשמע חלומי ומלא השראה, לצאת לטבע לאסוף עלים והשראות, להנות מהעבודה שלי ולמצות את עצמי
ההסתכלות הפנימים הזו למחשבה אישית יצירתית ולא מיד לפנות לאתרי השראה
מעורר תשוקה לעסוק בדברים שאני אוהבת (ולא להפוך את התחביב שלי למשהו שקשור לביזנס, לחץ ודד ליין)
בכל מקרה הדבר המדהים שקרה לי אתמול בעקבות הפודקאטס הזה
שיצאתי לעבוד בחיק הטבע עם דפים ועטים ובלי מחשב
היה מדהים וממלא
תודה 🙂
היי יפי 🙂 זה נשמע חלומי, וכמו שהודת בעצמך- אפשרי כשמפנים לזה זמן בשגרה.
בהתחלה זה קשה יותר, ואח״כ מתערבב עם החיים וגם כשלא עובדים בעצם צוברים חוויות שמשפיעות על הראש והעיניים 💚
שמחה שנפתח לך, תודה שכתבת!
תודה על שיחה מרתקת!
התחברתי מאד לדברים
גם אני מרגישה שהיצירה הפנימית היא נביעה שאין לה סוף
וכשנותנים לאותנטיות לעצב מתוכנו- אין מקום לשחיקה
זה מקום נפלא של סיפוק ויצירה.
הזדהיתי עם הרגשת ה'הריון'- גם אני מכנה תהליך עיצובי כהריון
יודעת שדברים טובים מתפתחים עם הזמן
לא נכון לדחוק או לצפות לתוצאות מהר מידי.
אהבתי במיוחד את הנקודה-פסיק
כלכך יפה לראות את עצמי מצפה להמשך
לא להשאר במקום
לאפשר לעצמי עוד לגדול, להתפתח, לשמוע, ללמוד.
שאלה על הנקודה של הביטחון-
בעצם את אומרת שכשיש חיבור לעצמי אני בטוחה בתוצרים שלי
ולא צריכה לקבל אישורים מבחוץ.
אבל בסוף, המקצוע שלנו הוא תקשורת חזותית-
מי אמר שהצופה מבין את הדברים כמוני?
אולי האחרים רואים אחרת את מה שאני מנסה לומר?
ומי אמר שתמיד אני צודקת??
היי נחמי 🙂 שמחה לשמוע שנהנת, ותודה על המילים החמות.
לגבי הביטחון, אין שום קשר בין ״אני מחוברת לעצמי> אני בטוחה בתוצרים שלי> אין צורך לאישורים״ לבין ״האם זה נכון לעסק/ למותג/ לפרויקט״.
כדי לדעת מה נכון (ולא רק מה ״יפה״) חייבים אסטרטגיה, בלי אסטרטגיה אין באמת מדד אמיתי כמו ששאלת עליו, על ״מה יבינו משם״.
בנוסף חשוב לי לומר, גם כשיש אסטרטגיה יש סיכוי שיכנסו שיקולי טעם והלקוח/ה ירצו משהו שונה, וזה בסדר (אם זה כלול בהצעת המחיר), לכל בריף יש אלפי פתרונות.
העיקר הוא לא לפספס את ה״מה נכון״ בדרך, לעבוד מתוך ה״למה״ הזה, ומתוך היגיון ורציונל שכלי לגבי קהל היעד, עולמות התוכן, הערכים, הצרכים וכל דבר שיחבר את המובן השכלי שחוקר את מה אנחנו רוצות לשדר.
שבוע טוב!
תודה על שיחה מרתקת!
התחברתי מאד לדברים!
גם אני מרגישה שכנותנים לאותנטיות לעצב מתוכנו
אין מקום לשחיקה
זה מקום של נביעה, של יצירה, של חיים.
הזדהיתי עם ההגדרה 'הריון'
גם אני מגדירה תהליך עיצובי כהריון
יודעת שלדברים טובים לוקח זמן להתפתח ('לבעבע', כהגדרתך שבי)
לא מנסה לדחוק או לזרז תהליכים.
אהבתי מאד את הנקודה-פסיק
כל כך יפה לאפשר לעצמי להמשיך הלאה
אף פעם לא לעצור במקום
לצפות מעצמי לעוד
לגדול, לשמוע, ללמוד, להתקדם.
שאלה לי על הנושא של הביטחון-
את אומרת שכשנותנים לקול הפנימי להוליך אותנו
לא צריך לקבל אישור מהסביבה.
אבל בסוף, המקצוע שלנו הוא 'תקשורת חזותית'
אולי האחרים לא רואים את הדברים כמוני?
אולי מפרשים את הדברים שלי אחרת ממה שאני חושבת?
ובכלל, מי אמר שאני תמיד צודקת???
וואהו אורפז
עוד לא שמעתי את הפרק!
אבל נפעמתי מהיכולת שלך להגיב לכל אחת באריכות ובפרגון.
ובתגובה שמלמדת את כולנו!
נעמי ובת שבע תמשיכו להביא לנו כאלה תותחיות!!!!
היי מירי 💚 תודה על ההערכה;
כל אחת בתגובות פה מקדישה מזמנה- ואני מאמינה שטוב להחזיר בטוב 🙂
מקווה שתהני מהפרק, לשבוע של אור!
פודקאסט מקסים!
אורפז אהבתי והסכמתי כ"כ עם כל מילה,
בכל מה שקשור ליצירתיות וגם לתימחור.
חשוב לקחת מחירים שמכבדים את העמל וההשקעה שלך, את הזמן והניסיון
אבל חשוב לא פחות להיות כנה ולדעת את מקומך בעניין התימור.
זה באמת קו דק ועדין, בין ביטחון אמיתי לבלון נפוח.
גם בעניין היצירתיות מסכימה מאוד.
אין תחליף לטאץ' של עבודה בעשר אצבעות,
ולטביעת אצבע שמשאירה מחשבה מקורית.
תודה רבה לשלושתכן,
על כל מילה.
ים חומר למחשבה!
תודה רבה רונית! כיף שנהנת ושכתבת בפירוט 3>
מ – ר – ת – ק !!!
גיליתי את הפרק הזה קצת באיחור אבל כיף שמצאתי אותו
שמעתי את זה פעמיים, וכנראה אצטרך עוד פעם
כל מילה זהב!
התחברתי ככ לעניין ההשראות, תמיד חשבתי על זה אבל אף פעם לא העזתי להגיד את זה בקול, שמחה שבאת עד הלום
בכלל כל השיח היה מרתק, נהנתי מכל שניה!
ואני לא יודעת אם זה טוב או לא, אבל אורפז – את בעצמך השראה😏
תודה רבה לכל העוסקים במלאכה!
איזו תגובה כיפית לבוקר של יום שני 🙂
תודה חוה יקירה, ממש שמחה שנהנת, ולכי גם על השמיעה השלישית- אומרים שאחריה מגיעה גלידה.