אל תסתכל בקנקן?

קנקן חדש מלא ישן

עולם העיצוב הוא בבחינת "קנקן חדש" – הוא עוסק בחיצוניות, נבנה על ערכי תרבות מערביים ועושה שימוש מתקדם בטכנולוגיה מתפתחת. הוא מבוסס על ערכים מערביים של אסתטיקה ויופי, שמשלבים בתוכם ערכים קפיטליסטיים של צריכה ומסחור, חברת ראווה ותקשורת המונים.

מעצב גרפי נדרש לא אחת לנועזות ופרובוקציה כדי למשוך תשומת לב ולהתחרות על לבו של הלקוח בעולם מוצף היצגים חזותיים. דרישות אלו קשות במיוחד לאדם תורני שאמון על ערכים כמו הסתפקות במועט, צניעות וקדושה. עצם העיסוק בעולם שנתפס חיצוני וגשמי גורם לא אחת להתנגשויות ערכיות ולדילמות. 

מרשל מקלוהן, אחד האבות המייסדים של ענף חקר המדיה וחוקר של עתיד הטכנולוגיה שפעל בשנות ה-70 של המאה ה-20, טבע את האמרה המפורסמת "המדיום הוא המסר". כלומר, בעידן שלנו הכלי והצורה מאוחדים ואי אפשר להבדיל ביניהם. האופי הטכנולוגי של כל מדיום תקשורתי חשוב לא פחות (ואף יותר) מהתוכן שמועבר בו, ובניגוד למה שחשבו כולם עד אז, לא התוכן מעביר את המסר, אלא המדיום הוא שמעצב את המסר.

דווקא בעידן כזה, שבו לניראות החיצונית ולעטיפה יש משקל גדול כל כך, יש לנו כמעצבים תפקיד משמעותי ואחראי במיוחד. אנחנו אלו שמעצבים את המגע הראשוני של קהל היעד עם המדיה, היא הכלי – הקנקן. אנחנו יכולים גם לדאוג לכך שלא יהיה פער בין האסתטיקה לאתיקה, בין החיצוניות לפנימיות. אם נתייחס רק לצד האסתטי-חיצוני של העבודה ולא למסרים ולסאבטקסט שלה, אנחנו עלולים להגדיל את הפער. התפקיד שלנו כמעצבי כלים הוא לדאוג שתהיה הלימה בין הקמפיין או המיתוג לבין מה שבאמת יש בו. כלומר, הקנקן יכול בהחלט להיות חדש ועדכני. העיקר שתהיה הלימה בין הצורה לתוכן, בין העטיפה למה שמסתתר בתוכה.

ברוח הוראתו של רבי יהודה, להתמקד בתוכן ובפנימיות הקנקן ולא בקנקן עצמו, מוטלת עלינו האחריות לעצב קנקנים באופן שיהיו "מלאי ישן" – נאמנים לערכי התורה, וזאת מבלי להתפשר על מקצועיות ורלוונטיות. במחשבה ובהכוונה נכונים, מעצבים המחוברים לתורה ולמסורת, יכולים למלא את הקנקן החדש הזה בתוכן ישן וערכי.

איך עושים את זה?

יש 2 תשובות שהן בעצם אחת:
להיות יותר ברי דעת.

1. חיבור תמידי למסורת ולערכים תורניים, על ידי לימוד ובירור. נאמנות לזהות התורנית ולעקרונות התורה, שאותם צריך לברר.

2. הבנה של ערכי תרבות מערביים, בכדי לא להיגרר מחוסר הבנה. מהיחס לקליפה בלבד (לדוגמה: חיקוי או השראה מעבודות שנפגשים בהם ברחבי הרשת)
אלא להבין לעומק מבנים, מגמות ותנועות אוניברסליות. ולהיות ביקורתיים כלפי כל 'רעיון' שנפגשים בו.

ברוח הוראתו של רבי יהודה, להתמקד בתוכן ובפנימיות הקנקן ולא בקנקן עצמו, מוטלת עלינו האחריות לעצב קנקנים באופן שיהיו "מלאי ישן" – נאמנים לערכי התורה, וזאת מבלי להתפשר על מקצועיות ורלוונטיות. במחשבה ובהכוונה נכונים, מעצבים המחוברים לתורה ולמסורת, יכולים למלא את הקנקן החדש הזה בתוכן ישן וערכי.