ממפיס – למרוד בכללי האסתטיקה

סופו של כל סגנון לעשות קאמבק. בשנתיים האחרונות נצפתה תחייה של סגנון הממפיס (Memphis) – קבוצת המעצבים הרדיקלית ששינתה את פני העיצוב האיטלקי והעיצוב בכלל. מול הממפיס אי אפשר להתעלם,  או שאוהבים את הסגנון, או ששונאים. קשה להתרגל אליו. יש בממפיס אמירה חזקה  וחתרנית.

התנועה כל כך משפיעה עד שהוול סטריט ג'ורנל דיווח לאחרונה על התחדשות של אסתטיקה "ניאו-ממפיס" מסוימת, וטען כי "עבור מעצבים פוסט-מילניומים רבים ברחבי העולם, ממפיס הוא מקור השראה מרכזי". זה גל חדש. 

סגנון הממפיס יכול לעבוד טוב כשאנחנו רוצים לתפוס תשומת לב מרחוק, למשל בכרזות, פרסומות או בעיצוב אריזות.

אז מה הוא הממפיס,  מאיפה הוא בא,  מה מאפיין את הסגנון ואיך אנחנו יכולים לשלב אותו בעבודות שלנו.

אתר למפגש מעצבים של הרשת החברתית 'דריבל'

עיצוב במה ואלמנטים במפגש מעצבים של 'דריבל'

אתר אינטרנט בסגנון ממפיס

כריכות לספרים  

עיצוב כריכות ומחברות ממפיס

עיצוב תצוגה תלת מימדי

קצת היסטוריה

משנות השישים ועד ראשית שנות השמונים במאה הקודמת, התרחשה פעילות עיצובית תוססת בעולם, בין היתר באמצעותן של קבוצות רדיקליות שפעלו בעיקר באיטליה. הן שאפו להפוך חפצים זולים ויומיומיים לבעלי ערך, וליצור עיצוב הבוחש למקשה אחת ישן עם חדש, פופולארי עם אריסטוקרטי, מגוחך עם נשגב.

אלו היו מעצבים שדחו את דרכי העיסוק בעיצוב על פי המקובל בזרם המרכזי – עיצוב מודרני שיוצר למטרות של צריכה המונית שאפיינה את השיקום הכלכלי של איטליה בשנות החמישים. הזרם המרכזי נתפס כמקדם צריכה וצרכים מלאכותיים, והוגדר כ”עיצוב הטוב”. 

תנועת מעצבי האנטי-עיצוב, ובראשם המעצב אטורה סטואס, הגדירו מחדש את תפקידי העיצוב והמעצבים. הם גרסו כי לעיצוב יש תפקיד תרבותי וחברתי חשוב, וכחלק מתפקידם, יצאו נגד הטעם הבורגני שנחשב ל”טעם טוב”. הם עיוותו פרופורציות וצורות, עשו שימוש בצבעוניות זולה, בדימויים פופולריים ובאנטי- פונקציונליות שקראה תיגר על ערך התפיסה המודרניסטית שדגלה בהתניית הצורה בפונקציונליות של המוצר. ביטויי האנטי-עיצוב הושפעו מאמנות הפופ. 

המעצבים הרדיקלים עבדו בקבוצות: ארכיזום, סופרסטודיו וארכיגראם. הם הרבו באמירות עיצוביות שהוצגו בתערוכות אך עבדו גם בעבור התעשייה. בשנות השבעים והשמונים ירשו את מקומם של המעצבים הרדיקלים הקבוצות אלכימיה והיורשת שלה קבוצת ממפיס.

מספרים שאת השם ממפיס שאבו חברי הקולקטיב משיר שהתנגן בערב בו נפגשו והחליטו להקים את הקבוצה. 

אל מול "הטעם הטוב" והעיצוב ה"מהוגן" שעבורם היו הצבע והקישוטיות טאבו, הציגו המעצבים הצעירים והתוססים עיצוב מתריס, רענן, מהפכני לזמנו: מראה עליז וילדותי, אובייקטים בעלי למינציית פלסטיק בוהקת, בצבעים ססגוניים ועזים, בדגמים של פסים וכתמים שיש בהם תנועה רוחשת עם דוגמאות גאומטריות ולא סימטריות (כולל חברבורות נמרים) בדימויים מגוונים מעולם החי ומעולם הרובוטיקה.

עבודותיהם מתוארות כבוהקות, אקסצנטריות (יוצאות דופן) ועיטוריות ומראה המשדר אנטי-פונקציונליות בהשראת הארט-דקו, הקיטש של שנות ה-50 והפופ של שנות ה-60-70.

לעומת קבוצת אלכימיה שלא חרגה מפעילות בעלת אופי ניסיוני, ממפיס בחסות חברת "ארטמיד" פנתה לעיצוב מסחרי שהתאפיין בשפת העיצוב החדשה. את הפריצה עשו בקולקציה שהציגו במילאנו ב 1981.  בתצוגה הוצגו שעונים, מנורות, כלי קרמיקה וריהוט. התערוכה נחלה הצלחה אדירה למרות ביקורותיהם של מבקרי עיצוב אחדים שהגדירו את העיצוב של הקבוצה "בדיחה". באותה שנה הוציאה הקבוצה ספר בשם "ממפיס".

אטורה סוטסאס קרא לקבוצה "עיצוב בינלאומי חדש".

עיצוב רכב בסגנון ממפיס

עבודות הקבוצה

דוגמה הממחישה היטב את רוח עיצובי הקבוצה היא "מנורת על" (1981, Super Lamp) של מרטין בדין. זו מנורה שצורתה חצי עיגול, בבסיסה השטוח גלגלים קטנים, ובחלקה המעוגל כמו, נורות בעלות בסיס צבעוני.

דוגמא נוספת שאף זכתה לפרסום רב היא ארון הספרים "קרלטון" (1981 ,CARLTON) של אטורה סוטסאס. ארון זה יוצא דופן בצורתו. הוא מורכב ממדפים צבעוניים המוטים בזוויות שיוצרות צורה חדשה לארון.

הקבוצה התפרקה בשנת 1988 אך השפעתה עדיין ניכרת, בעיקר בעיצוב גרפי, בעיצוב מסעדות, ובעיצוב בדים וריהוט.

פרשנויות עצוביות לממפיס

הרבה אינטרפרטציות כבר ניתנו לעיצובים של ממפיס בשנים האחרונות. הצבעים, הצורות והפטרנים שלהם עשו קמבק בכל תחומי העיצוב. הטרנד הממפיסי מקבל התייחסות ממעצבים גרפיים, דרך מעצבי אופנה ומעצבים תעשייתיים. מרתק להתבונן ולראות את הפרשנויות השונות לסגנון הייחודי של ממפיס. ובנוסף מרתק לראות איזה אלמנטים סגנוניים בחר כל מעצב להדגיש, כמה התרחק מהמקור ואיך מתוך משהו קיים מתקבל עיצוב חדש ומרגש.

עיצוב אתרי אינטרנט

טופס צור קשר עליז

כיצד להתחיל עם עיצוב ממפיס

עברנו על המרכיבים העיקריים, מקורות ההשראה והכוונות שמאחורי תנועת הממפיס. עכשיו, כדי לעצב משהו שמתכתב עם האסתטיקה הגחמנית והמרדנית הזאת, אני מציעה לחשוב על זה במונחים של שלושה מרכיבים:

טיפוגרפיה  "תנו לי דרמה"

אחד האלמנטים הכייפים של עיצוב ממפיס הוא טיפוגרפיה. כנראה שתבחרו בפונטים שלא השתמשתם בהם לעולם.  לכו על אותיות עם דרמה שמייצרות סצנות, פונטים חלקים ועגולים מאוד או לחילופין זוויתיים וחדים. סריפים, בולטים מודגשים, עם צל. וקווי מתאר עבים. 

זה הזמן להשתגע עם אותיות צבעוניות. לבחור בגוונים בולטים בעלי נוכחות חזקה וקונטרסטים לרקע. צבעי שחור ולבן יכולים להיות בחירה מעולה, במיוחד עם יש רקע או פטרן עמוס. בכל מקרה נבחר הטיפוגרפיה תהיה מודגשת ובולטת.

עיצוב מסעדה אסיאתית בקנדה עם אלמנטים בסגנון ממפיסי

צורניות "הכל על השולחן"

בניגוד לתנועות העיצוב הקודמות, ממפיס אימצה גישה קצת כאוטית וחופשית לרקע. לא נדיר לזהות קוים דקים וישרים בניגוד מוחלט לצורות אורגניות, נקודות וצורות תלת מימדיות. תתחילו לחשוב במונחים של צעצוע  ומשחק,  שימוש אינטנסיבי בהדפסים טקסטורות ופטרנים .

במבחר הגאומטרי נראה אלמנטים גדולים או הדפסים קטנים ומורכבים. הצורות מפוזרות בטבעיות, בלי גריד וסדר. הצורות כוללות בנוסף לריבועים, עיגולים ומשולשים את צורת הגליל הפופולרית ונוכל לראות את הצורות שפיציות ודוקרות, או למרבה הכיף מאוירות ידנית. לשם הדגשה נוספת, לפעמים הצורות יגיעו עם צל כבד, רווי לגמרי.

בכלל  אני מזכירה לכם, כשמדובר בממפיס, אנחנו נצא מכל "הכללים" של עיצוב "נכון". 

צבע "משחררים אנרגיות טובות"

לצאת מהאיפוק ולחפש לוחות צבעים שמביאים דינמיות ושמחה, ולא בהכרח להתחשב בכללים של "מה נכון". גם למייסדי ממפיס לא היה אכפת. הצבעים בעיצוב ממפיס יהיו עליזים ומעוררים לאינטרקציה ומעורבות. בוהקים וזוהרים, שימוש בטון אחד ורוויה מלאה.  הצבעים העיקריים הם, צהוב. ירוק כחלחל. כָּתוֹם. לבן. ורוד מַגֶנטָה. לפעמים נמצא את כולם בפרויקט אחד. בנוסף לצבעים הבוהקים, הממפיס מציעה גירסת צבע מינימליסטית יותר, הצבעים העיקריים יהיו שחור ולבן  בצירוף קווים וצורות גיאומטריות.

עיצוב לתכנית בידור חדשה בצרפת בסגנון ממפיס

מיתוג לתערוכת עיצוב  ממפיס בגירסה מנימליסטית.

תכלס

אם אתם מחפשים סגנון עיצוב חתרני עם נוכחות, ממפיס הוא מקום מעניין להתחיל בו. זוהי טכניקה טובה כדי לעזור לנו למתוח את כישורי העיצוב. ובנוסף הממפיס מאפשר לנו לבחור צבעים, צורות וקווים שהם בדרך כלל לא סגנון העיצוב הרגיל שלנו.

כשאנחנו מנסים לעצב ממפיס, הדבר החשוב ביותר לזכור כי העיצוב יכול לעורר רגשות חזקים מהצופים וקהל היעד. וודאו שהאסתטיקה מתאימה לתוכן ולטון של הפרוייקט .

המאמר עורר בכם מחשבה מרדנית? דעה אחרת? כתבו לי כאן מה אתם חושבים על הממפיס!