אם תפגשו את הטיפוגרף ינק יונטף, ברחובות תל אביב, תהיו בטוחים שהעין שלו סורקת משהו. הוא רואה דברים שאנחנו לא רואים, והוא הופך אותם ליצירה שימושית בת-זמננו – לגופנים.
ינק הוא צייד רחוב טיפוגרפי. כל שלט, כל כתובת, כל תבליט במרחב – מתועדים במוחו. רבות מהאותיות שעיצב, תחילתן במפגש אורבני מקרי שכזה, וסופן – ככלי משומן בידיהם של אלפי מעצבים.
"הרחוב הוא שדה טיפוגרפי עשיר," הוא אומר. "הוא יוצר נקודת מפגש בין טיפוגרפיה של מעצבים שונים. עיצוב של שלטים, של חנויות, וגם של אנשים רגילים ששרבטו בכתב ידם 'פתוח, מזוג אוויר' או 'נא לא לחסום את החניה'.
"המרחב האורבני לא מבחין בין מעצבים. הרחוב מקבל את כולם. שכבות של עשרות שנים וטכניקות שרק מחכות שמישהו יגלה אותן. הכל פתוח וחופשי – בלי שום יוהרה עיצובית."
'הרחוב הוא שדה טיפוגרפי עשיר מאין כמוהו. הוא יוצר נקודת מפגש בין טיפוגרפיה של מעצבים שונים, שכבות של עשרות שנים, וטכניקות שרק מחכות שמישהו יגלה אותן. הכל פתוח וחופשי, בלי שום יוהרה עיצובית.'
את ינק ביקשתי לפגוש, כדי לשמוע על משפחת האותיות 'ליבלינג' שעיצב. גופן בסגנון הבינלאומי (סגנון שהושפע מאד על ידי הבאוהאוס) והגרפיקה השימושית של שנות ה-30. זוהי אות שעוצבה בשבעה משקלים, ובשלוש חלופות לכל אות.
אז איך הפרויקט הזה התחיל?
לפני כ-3 שנים, החליטו עיריית תל אביב בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון הגרמני, לחדש ולשחזר אתר למורשת העיר הלבנה.
מה היא 'מורשת העיר הלבנה'?
'העיר הלבנה' הוא כינוי לאזור הישן של תל אביב, שנבנה בסגנון הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי בשנות ה-30. מרוכזים בו כ- 4000 מבנים בסגנון הזה. בשנת 2003 הוכרזה 'העיר הלבנה' על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית.
ואיך זה קשור ל'ליבלינג'?
בתור המרכז לשימור מורשת 'העיר הלבנה' נבחר 'בית ליבלינג' – בניין ברחוב אידלסון 29 בתל אביב, שהיה שייך לזוג ליבלינג. זוג שנפטר ללא ילדים. בצוואתם הם ביקשו שהבניין יאכלס מוסדות תרבות וחינוך של העירייה, וישרת ילדים יתומים. עד לפני שלוש שנים אכן שכנו בו אגפים שונים של עיריית תל אביב, הקשורים לחינוך.
בשיתוף עם משרד הבינוי והשכון הגרמני הוחלט שבית ליבלינג הוא המקום המתאים ביותר להקמת מרכז למורשת הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי בתל אביב. מבחינה ארכיטקטונית המבנה הזה מהווה דוגמה מעולה לסגנון, כמו גם גימור של פרטים שנשמרו בתוך הבניין, כמו דלתות חלונות תריסים וכו'.
אגף השימור של עיריית תל אביב כינס 12 יוצרים מתחומים שונים – קולנוע, עיצוב, ארכיטקטורה, צילום, אמנות וכתיבה, כדי לגבש את 'תכנית ליבלינג'. התבקשנו לייצר רעיונות לשימור של מורשת העיר הלבנה. במסגרת התוכנית עברנו כל מיני הרצאות וקורסים בנושא. מטבע הדברים עלה בדעתי ליצור פונט בסגנון הבינלאומי. פונט שיוכל אחר כך גם לשמש את המקום ואת פעילויותיו.
הפונט ליבלינג על רקע בניין ליבלינג
וקיבלו את ההצעה שלך?
איזו שאלה!
התלבשה ככפפה לפרויקט 🙂
תוכל לספר לנו על תהליך יצירת הפונט?
התחלתי את התהליך במחקר. נברתי באינספור צילומים מהתקופה, במיוחד צילומים מרחובות תל אביב של שנות ה-30 המוקדמות.
בצילומים רואים רחובות, בתים, רכבים, אנשים, חתולים וכלבים… מה שאני חיפשתי זה שלטים של בתי עסק או בניינים.
כשמתבוננים בתמונות הללו בעיניים של מעצב, בולט כמה הסגנון הבינלאומי רווח בתקופה ההיא, במיוחד מאמצע שנות ה- 30 ועד שנות ה-40. גם בסגנון הבניה, גם בעיצוב, וגם בסגנון הטיפוגרפיה שהופיעה על הבתים.
טיפוגפריה בשטח - הצצה לצילומים של ינק
מעבר לצילומים אני בוחן גם את הגרפיקה השימושית ואת מוצרי הדפוס והכרזות מאותה התקופה. היו גם כמה גופנים שנוצרו ממש באותה תקופה. 'חיים' ו-'אהרוני' הן דוגמאות מצויינות לפונטים שנוצרו בשנות ה-30 המאוחרות.
הדוגמה המסקרנת ביותר, שהיא קצת בשוליים, זו אות בשם 'ספיר' שעיצב אלכסנדר רוסוטה. אלכסנדר היה מעצב שעסק בעיקר בעיצוב אריזות. הוא עלה לארץ בשנות ה-20 מאזור ליטא.
באותם שנים לא היו בארץ בתי יציקה. כל האותיות נוצרו במזרח אירופה. מעצבים שהתגוררו כאן, שלחו את השרטוטים לייצור באירופה, והם חזרו לארץ בצורה של אותיות יצוקות. 'אהרוני' נוצר בגרמניה, 'חיים' בפולין והאות המדוברת 'ספיר' נוצרה בריגה, לטביה.
ספיר, אהרוני וחיים
בפן האישי – אתה מתחבר לסגנון הבאוהאוס?
בוודאי! בתור סטודנט לעיצוב גרפי בבצלאל נמשכתי לסגנון הקונסטרוקטיבי. סגנון הבאוהאוס זה משהו שהזדהיתי איתו בשנה א'.
זה השלב במהלך הלימודים, שבו אתה מבין מה זה פונקציונליות, מה זה ניקיון, מה זה מסר, ומה הם צבעים בסיסיים.
סגנון הבאוהאוס מציג לך את התמצית של המקצוע הזה – להעביר מסר חד, פשוט, ברור, באמצעים מינימליים, ויחד עם זאת, אסתטי ויפה.
סגנון הבאוהאוס מציג לך את התמצית של המקצוע הזה – להעביר מסר, חד, פשוט, ברור, באמצעים מינימליים, ויחד עם זאת, אסתטי ויפה.
למה הסגנון הזה התפתח בתל אביב?
בשנות ה-30 הנאצים עולם לשלטון וסוגרים את בית הספר (הבאוהאוס). הרבה מבוגרי בית הספר היו ארכיטקטים יהודיים, חלקם עוד באמצע הלימודים, והם עולים לארץ.
פה הם נתקלים בהזדמנות חד פעמית. מצד אחד עיר שמתפתחת, מצד שני יזמים שלא רוצים להוציא הרבה כסף על פרויקטי בנייה. לפני זה בנו פה בסגנון אקלקטי, זה הצריך כל מיני בתי חרושת שיצקו את הפיתוחים וכו'
הסגנון הבינלאומי שואף לעצב את הכל פשוט, מחומרים יחסית זולים וזמינים. זה השתלב היטב עם המציאות החלוצית שהיתה כאן בארץ. כשיזם פגש מעצב או אדריכל שעבד בראש כזה – החיבור היה מיידי.
היו לפונט ליבלינג גרסאות קודמות?
תוך כדי מחקר והתבוננות בצילומים, התגבשו לי כמה וכמה גרסאות. גיליתי שזה יכול להיות יותר מסגנון אחד. מאחר ובטכנולוגיה של היום ניתן לעשות עד 20 חלופות עיצוביות בתוך פונט אחד, החלטתי ליצור 3 חלופות לכל אות.
אז יש את האותיות המקומרות, יש את הישרות – הרבועות, ויש את המתעגלות. היות וזה אות כותר, כל משתמש יכול לבחור את הסגנון שהוא רוצה, ולהרכיב כותרת לפי הצרכים שלו!
התהליך התחיל משרבוטים של חיפוש צורני. כמובן בתוך התודעה אני עדיין פועל בתוך הסגנון, אני לא הולך להמציא את הגלגל.
ואז, פתחתי את האות בשלושת הסגנונות.
בשלב מאוחר יותר שילבתי אות לטינית תואמת בסגנון בינלאומי.
בהגדרה המקצועית זה פונט שנקרא 'גיאומטריקל סאנס' – אות גיאומטרית סנס סריפית. 'גיאומטרית' – הכוונה שמתקיימות בה הצורות הבסיסיות – עיגול, ריבוע, משולש.
הסקיצות הידניות בתחילת הדרך
3 גרסאות לכל אות!
למה יצרת דף נחיתה מיוחד לפונט הזה דווקא?
בהסכם עם אגף השימור, הפונט ישמש את מרכז ליבלינג. המרכז נמצא בשיפוץ עד סוף השנה. אגב, גם תהליך השיפוץ הזה נועד להיות משמר ומלמד, הם קוראים לו "פתוח לרגל שיפוצים". כל אחד יכל להיכנס ולעקוב אחרי תהליך השיפוץ ומתקיימים במקום מפגשים והרצאות.
ההסכם שלי עם מרכז השימור היה שאוכל לשווק את הפונט לקהל הרחב ולהפיק ממנו רווחים. בגלל המיוחדות של הפרוייקט החלטתי שכדאי שיהיה לו מקום מיוחד, אתר ייעודי. אז מאיר סדן עיצב מיניסייט. הוא עשה את זה תוך כמה ימים בכיף כזה…
המיניסייט מעוצב סביב הצורניות של האותיות. הכל עשוי בצבעי יסוד, מאד פשוטים. אם לוחצים על זה – מתחלף סגנון האותיות. עיצבתי גם קבצי PDF עם המחשות לשימוש בפונט.
באיזה עוד שימושים פגשת את הפונט הזה?
כמובן שהוא נראה הכי מגניב בקונטקסט הסיטורי, אבל יש מעצבים שעשו בו שימוש בדברים עדכניים ומגוונים.
למשל פסטיבל הצילום הבינלאומי PHOTO IS:RAEL שמיכל שפירא עיצבה זו השנה שניה, כבר משתמשים בפונט. חברות עיצוב כמו פאלפ שמעצבים מוצרי נייר, הסטודיו של שרון שרם וכו'
וכמובן שבית ליבלינג עצמו – כל הפרסומים שלו, והמרחב הציבורי עשויים עם הפונט הזה.
איזה פונט רץ אתה ממליץ להתאים לו?
כל אחד והבחירה שלו, אבל ברור שצריך פונט קלאסי, שיהווה קונטרסט לצורניות המובהקת של ליבלינג.
ראיתי שעשו שילוב עם פונט הדסה וזה היה נראה מצוין.
אתה מאמין שהפונט יהיה פופלארי בעתיד?
קשה לדעת וקשה לחזות, חיים של פונט הם לא צפויים. אי אפשר לצפות אם פונט יהיה להיט או לא.
אם מדובר בקלאסיקות שימושיות, ניתן יותר לצפות להצלחה, אבל במקרה של פונט חדש, שטרם נראה, זה מאד תלוי בחשיפה שהוא יקבל. יכול להיות מעצב שיחשוף אותו באיזה פרויקט שילהיב את העולם, וכולם ירצו גם, ויכול להיות שהוא ישאר נישתי.
ספציפית, הסגנון של 'גאומטריקל סנס' כבר כמה שנים שולט בעיצוב.
מה הפרויקט הבא? מה מתבשל עכשיו?
אנחנו עובדים על האותיות של צבי נרקיס.
צבי נרקיס היה מעצב גרפי, טיפוגרף ומעצב בולים מדור המייסדים של העיצוב הישראלי. הגופנים המפורסמים ביותר שלו הם נרקיס בלוק, נרקיס תם ונרקיסים. נרקיס הוא פונט רץ מעולה, שכמעט אין לו תחליף בשפה העברית.
אנחנו לא משפצים את הגרסאות הקודמות של נרקיס ממסרטפונט, אלא מתחילים הכל מהתחלה – מהסקיצות הידניות המקוריות. יהיו שם, בין השאר אותיות של נרקיס, שטרם ראו אור.
זה קרה בזכות הפרוייקט של יהודה חופשי. הוא עובד כבר כמה שנים על ספר מונוגרפי שיסקור את מפעל חייו של צבי נרקיס. בגלל הספר יש ברשותו את כל הארכיון של צבי נרקיס. והוא היה השושבין בינינו לבין היורשים של נרקיס.
מהארכיון הזה אנחנו שואבים את החומרים ויוצרים גרסה חדשה של אות. זה בהחלט יעשיר את המחסן של האות העברית. עד סוף השנה אנחנו אמורים לסיים את מרבית הגרסאות.
מרתק!!
תודה דוד 🙂