החל משנת 2017, היו כמה מהלכי מיתוג וחווית משתמש מסקרנים, מעניינים ולא מפוחדים של חברות מוצר גדולות. חברות שלקחו צעד אמיץ והחליטו לשבור טרנדים של עיצוב מינימליסטי, ולהעז קצת יותר. ברגע שהמיתוגים הללו שוחררו – הם עשו רעש. אנשים לא אוהבים שינויים, בסוף מתרגלים ואז מתאהבים.
בעוד בישראל עדיין נשארים במחוזות המינימליסטים, בעולם הבינו כבר שכדי להראות אחרת לא מספיק מיקרוקופי משובח ואיורים קרירים, אלא יותר מזה. ככל שהמהלך המיתוגי מתקיים אצל חברה גדולה יותר – כך גם בשדה המקומי נתחיל לראות ניצנים דומים – וזו אחת הסיבות שהפוסט הזה נכתב בעברית ולא באנגלית. הראשונה שהתחילה את גל הסגנון הידני היא Dropbox, אחת מחברות גיבוי ואחסון קבצים מהגדולות בעולם. זה קרה באוקטובר 2017, ובמהלך 2018 ראינו את האפקט שלה משפיע גם על חברות אחרות.
Dropbox
כשסטודיו אחד חובר לשתיים מחברות המוצר הגדולות בעולם, ההשפעה שלו על חברות קטנות יותר נהיית משמעותית, כי הקטנים לרוב מצטטים את הגדולים. סטודיו Collins האמריקאי, בעל שני סניפים — אחד בניו־יורק והשני בסן פרנסיסקו — עבד קודם עם Dropbox ומיד אחרי עם Mailchimp. בשני המהלכים המיתוגיים הללו יש אותו אלמנט – סגנון ידני, אנושי, פיזי.
Dropbox בסופו של יום היא כלי פשוט להעביר קבצים ולשתף ידע, לא הרבה יותר מזה. המיתוג שלה התבסס על העיקרון הפשוט אך המבריק – השלבים הראשונים של התבשלות הרעיון, והרצון לייצר סביבה מעוררת השראה (תכף נגיע לדיסוננס שקורה בפועל). כתוצאה מכך, כל השפה האיורית מאוירת כמו סקיצה בעיפרון, לא מוגמר ולא מעובד מדי במחשב.
מבחינה טיפוגרפית וצילומית, השפה המיתוגית של Dropbox קצת נחלשת. למרות שהמהלך כולו מבוסס על העיקרון שבו Dropbox רוצה לתת לך השראה ולא להיות רק כלי קיבול לקבצים, המסה של הפונטים (259!) והדימויים גורמים לה להראות כמו מחולל פוסטרים למסיבות בברקפסט בתל־אביב. הממשק עצמו לא השתנה מהותית מבחינת האיפיון, אריאל ורבר סקר באופן מוצלח את השינויים ב-UI (שלום לך דיסוננס! למה חששו להכיל עד הסוף את המיתוג מחדש בממשק עצמו?). אם מסקרן אותך לראות את כל המהלך המיתוגי, הוא נמצא ממש כאן.
Mailchimp
אחת החברות הכי גדולות היום לשליחת ניוזלטרים, יצירת דפי נחיתה, אוטומציות, אופטימיזציות ועוד. מרקטינג, בקיצור. הליבה שלה היא ניוזלטרים וחוויה כיפית במטלה המעיקה הזו. בספטמבר האחרון השיקה מיתוג מחדש, אחרי שנים שהייתה עם הקוף האייקוני שלה ועוד כמה איורים בודדים ו־וקטורים. הפעם — שפה איורית, ידנית, עם תחושה שנעשתה בדיו ומכחולים. פלטה של צהוב־לבן־אפור כהה וטקסטורות מהעולם הפיזי. הפונטים עברו מסנס־סריפ (״ללא השפיצים״) לסריפים בכותרות כדי להמשיך את השפה הידנית (פונטים סריפים, במקור שלהם, נעשו בכתיבה ידנית לחלוטין). תגידו שלום ל-Cooper Light.
שאלת האסתטיקה והאם זה יפה או לא, היא לא רלוונטית ממש, וגם לא אם הייתם תולים את האיורים הללו על הקיר במשרד. Mailchimp רוצה לשדר – ׳היי, מרקטינג זה לגמרי אנושי. המוצר שלנו מחבר אנשים שמייצרים מרקטינג לאנשים׳. אם זה לא מספיק, מומלץ להציץ על ה-style guide שלה ל-Voice and Tone לכל הטקסטים באתר. בית ספר לשיווק.
כל האנימציות הן באנימציה קלאסית — הקווים משתנים, הדודלים המתוקים הללו קמים לתחייה — קצת כמו פעם, כשהיו מציירים פריים אחר פריים ביד ובסוף מקבלים תוצאה מעניינת ולא חלקה. ניתן לראות את השפה הגרפית במלואה ממש כאן.
Oribi
נציגה ישראלית יחידה (בינתיים) שהעזה להכניס למיתוג שלה את הסגנון הידני היא חברת Oribi, שהמוצר שלה מייצר הפשטה של דוחות אנליטיקס מורכבים. Oribi לקחו את הקראפט לאקסטרים והכניסו אותו בהתחלה בעמוד הבית. כמה חודשים אחרי הוא עבר לעמוד הפיצ׳רים, ובמקום אייקונים גנריים סטייל שאטרסטוק, הם מורכבים מחתיכות קרטון מצולמות היטב. גם פה, הבחירה האסתטית הזו, לוקחת נושא יחסית משעמם ומכניסה בו חיים וחום. החיתוך הידני של הקרטונים, המייצרים בסופו של דבר אייקונים של ממשקים, לא נעשה בלייזר, וישר מבדל את Oribi מיתר המתחרות בשדה בו הם פועלים. עכשיו רק נותר שההבטחה בעמוד הפיצ׳רים תזלוג גם למוצר עצמו.
עוד כמה ממתקים לסיום
אני מאמין שהמגמה של השנתיים האחרונות תייצר מהפכה עיצובית שתחלחל גם לחברות מוצר קטנות, בעולם ובארץ. מעבר לבידול המיתוגי, יש פה חשיבה נפלאה של להכניס את הפיזי לדיגיטלי. חשיבה אמפתית שלא דוחפת את המוצר בכוח, אלא מבינה שיש אדם בקצה שצריך לייצר איתו חיבור רגשי לא חד־פעמי, אלא קשר שהולך ונבנה.
רדיו הקצה
רדיו הקצה היא תחנת רדיו אינטרנטית, שכל כולה שיר אהבה לאמנות הרדיו. הקימו אותה קוואמי ונדב רביד באפריל 2012. אחרי קמפיין הדסטארט שגויס בהצלחה לפני כמה שנים, הושקע הכסף בחברה הלא נכונה (בטעות, כמובן) שפשטה את הרגל. הכסף מהקמפיין התאדה.
עם השנים הקצה הייתה עם אתר קשה ומיושן. ביוני 2018 התגייסו צוות של עשרה מתנדבים להקים לה אתר חדש, כולל מנהלי מוצר, מתכנתים, מאפייני וחווית משתמש, ואני – מעצב יחיד וארט דיירקטור של הפרויקט. הקצה משדרת מוזיקה אלטרנטיבית, ובתהליך העיצוב קיבלתי השראה מפנזינים ודפוס.
התחנה מבוססת על תרומות המאזינים, ומסתבר שהחתול על כפתור התרומה בקצה העליון הגדיל בצורה משמעותית את התמיכה הכספית בתחנה ואפשר לה אוויר לנשימה. יש עוד הפתעות באתר, שווה להציץ ולהאזין.
Green Man Festival
מדי אוגוסט מתקיים לו פסטיבל מוזיקה מעניין שדוגל באקולוגיה וטבע, ומותאם גם למשפחות – Green Man Festival. דמיינו את חורשת טל עם מוזיקאים מעולים מרחבי העולם, אז כזה ובענק. המיתוג שלהם מדי שנה מעניין ושואב השראה רצינית מעולמות הדפוס. איורים סוריאליסטים עם טקסטורות וחספוס, פונטים לא קונבנציונאלים וחוויה מאוד פיזית. שווה להציץ באתר המשמח שלהם.
KIKK Festival
פסטיבל KIKK קיים מ־2011 בבלגיה, ומנסה לטשטש את הגבולות בין אמנות, עיצוב, טכנולוגיה, תרבות ומדע. מעבר לתכנים המעולים שעולים בפסטיבל מדי שנה, החוויה באתר מציגה בכל שנה מיתוג אחר לחלוטין, אך עם עיקרון אחד שחוזר על עצמו – השימוש בטיפוגרפיה ואיורים מעולמות הדפוס הידניים. אם ביתר הדוגמאות פה במאמר אפשר לטעון שמדובר בטרנד (למרות שאני סקפטי), ב-KIKK זו מגמה חוזרת עוד משנת הקמתו. שווה להציץ על העיצובים גם מהשנים האחרונות ולראות איך בכל שנה הם הביאו טוויסטים אחרים בעיצוב ובאינטראקציות.
