באוקטובר 2020, בלב הקורונה, עברתי לירוחם יחד עם מפתחים נוספים (מעצבות, מנהלי מוצר, מתכנתים ומתכנתות), כחלק מתוכנית MindCET Ignite המשלבת הכרות עם עולם החינוך, היזמות והפיתוח, על מנת לפתח מוצרים חינוכיים דיגיטליים בשיתוף עם מורים מכל הארץ. התוכנית אורכת בין חצי שנה לשנה, ובסופה מוצגים אבי טיפוס של מוצרים דיגיטלים המציעים פתרונות לעולם החינוך שפותחו במהלך התכנית.
תחום האדטק (education technology), צמח בתקופת הקורונה, כשעולם החינוך זכה להכרה מחודשת בחשיבותו ובהתאם גם גדל המימון והתמיכה בו. מוצרים רבים ניסו לתת פתרון לצורך החדש של תקשורת היברידית ולמידה מרחוק, וכך גם אנחנו.
MindCET, מרכז לחדשנות טכנולוגיה וחינוך מבית מטח, היא בית ליצירה וליווי פתרונות אלטרנטיביים לעולם החינוך בעידן הדיגיטלי
. התוכניות שלה משלבות בין יזמות ולמידה, באמצעות חיבור בין סטארטאפים, מחנכים, חוקרים, לומדים, תעשיית ההייטק, משקיעים וקובעי מדיניות.
משרד החברה יושב
בקצה ירוחם, בבניין זכוכית ובטון ייחודי בנראות אל מול סביבתו. המתחם משמש כמרחב עבודה, כנסים והרצאות, וירוחם היא חלק חשוב מהעשייה בו.
תחום ה-Edtech, צמח בתקופת הקורונה, כשעולם החינוך זכה להכרה מחודשת בחשיבותו ובהתאם גם גדל המימון והתמיכה בו. מוצרים רבים ניסו לתת פתרון לצורך החדש של תקשורת היברידית ולמידה מרחוק, וכך גם אנחנו.
בתום התכנית, החלטתי להשאר בנוף המדברי המדהים של ירוחם, ונכנסתי לתפקיד אחראית העיצוב במיינדסט, במקביל לעבודתי כמעצבת עצמאית רב תחומית.
מלבד הערך בתחושת התרומה לעולם החינוך, העשייה של מיינדסט מאפשרת למידה, מחקר והכרות עם אנשים רבים מתחומי החינוך, היזמות וההייטק, יחד עם מפגש מתמיד עם מוצרים טכנולוגיים חדשים, פלטפורמות וכלים דיגיטליים שונים.
כחלק בלתי נפרד מהנסיקה שצבר בשנים האחרונות תחום האדטק, זה רק מתבקש שגם תחום עיצוב חווית המשתמש יתפתח לתוך עולם החינוך באופן אורגני ומשמעותי.
במסגרת תפקידי במיינדסט לקחתי חלק במחקר ופיתוח של מוצרים דיגיטליים שונים עבור עולם החינוך, חלקם עדיין נמצאים בתהליכי עבודה. חלק נכבד מהמוצרים פותחו בבאבל – פלטפורמת No-code לפיתוח אפליקציות. המאפשרת תכנות בסיסי ובניה של אפליקציות ללא צורך בידיעת כתיבת קוד.
הנה כמה מהמוצרים שפיתחנו יחד עם צוותים שונים במיינדסט:
בריקטואלס
פלטפורמת סביבת למידה דינמית, אישית ושיתופית, ליום הלימודים ואחריו, המחברת בין המורה לתלמידים בצורה יעילה ונוחה.
דרך עבודת המחקר באמצעות סקרים וראיונות גיבשנו את המוצר המיועד למורות ותלמידי ד-ח׳
תהליך יצירת המוצר וחווית המשתמש הייתה עם תובנות ישירות מהכיתות איתן התנסו המורות שבצוות, ועם כל התנסות יכולנו לדייק ולשפר בהתאם את האפליקציה.
מניסיון המורות בתקופת הקורונה, הבנו שהתלמידים מקבלים את המידע לשיעור בהרבה ערוצים שונים, כך שהם וההורים היו מבולבלים ובאי ודאות מתמדת. ניסינו ליצור סביבה אחת שהיא הבסיס שממנו התלמידים תמיד יתחילו, וממנו יצאו לפלטפורמות אחרות.
ההתנסות בכיתות הראתה שהתלמידים מאוד אוהבים לעצב ולהתאים את הסביבה שלהם, כך שתרגיש להם אישית.
האתגר היה לאפשר את ההתאמה האישית והאוירה המזמינה מצד אחד, ומצד שני לשדר סביבה נעימה, לימודית ומקצועית.
בצד המורה שמנו דגש על השיתופיות של ״בריקים״ – יחידת פעילות/שיעור – שמורות אחרות יצרו, ולשתף פעולה בין כיתות ובתי ספר. המחשבה להמשך כללה גם יצירת בריקים על ידי תלמידים לשעות הפנאי, כדי שיוכלו להפגש פיזית או אונליין ללמידה, התנדבות, תחביבים ועוד.
(צוות המוצר: סמדר אלימלך, נתאלי ישראלי, קרואן מאדי, רתם פלג, עדי הלל)
דיאלוג׳ים
פלטפורמה דיגיטלית ללמידה דיאלוגית. זהו פרויקט בשיתוף פעולה עם פרופ׳ ברוך שוורץ, מומחה לחינוך ולמידה דיאלוגית באוניברסיטה העברית.
בדיאלוג׳ים התלמידים מתרגלים את הכללים לשיח דיאלוגי איכותי, ותהליך הדיאלוג מאפשר הערכה חלופית של תהליך למידה במקום עבודה או מבחן.
הרעיון פותח בשיתוף עם פרופסור ברוך שוורץ וצוות מומחים מטעמו, יחד בחנו את הערך הייחודי של דיאלוג׳ים לעומת פלטפורמות אחרות המאפשרות שיח.
לא פעם כשהצגנו את המוצר למורים לפני התנסות הם שאלו על ההבדל בין שיח בדיאלוג׳ים לבין וואטסאפ. בדיאלוג׳ים הכנסנו שורה של פי׳צרים המאפשרים למורה להניע את הדיון ולשמור על איכותו באמצעות הודעות מערכת (שבהמשך יהיו אוטומטית מבוססות NLP, ai).
פיצ׳ר נוסף שנולד מהתנסות של אחד המורים הוא כתיבה אישית לפני הכניסה לדיאלוג. התלמידים מקבלים זמן לעצמם לכתיבה אישית כללית וכתיבה אישית בנושא הדיון.
למורה יש גם אפשרות לעצור את התלמידים מלכתוב דעות חדשות, ולאפשר רק תגובות לדעות שנכתבו עד כה. את האפשרות הוספנו אחרי שבחנו כמה דיונים של תלמידים בהם כל אחד כתב את דעתו אבל בעצם לא התייחס לאחרים.
מדובר בשינוי קטן אבל מאוד מהותי שמטרתו לעבות את השיח, לבחון את הדעות של התלמידים בהשוואה לדעות של אחרים ולתת התייחסות והדהוד לדברים שאחרים שיתפו.
דגש שקיבלנו מפרופסור שוורץ הוא האפשרות של התלמידים לראות כל הזמן את התוכן המניע של הדיאלוג – המקור אותו בחר המורה לחבר לנושא והשאלה המרכזית של הדיאלוג. המקור יכול להיות תמונה/וידאו/לינק/טקסט. בתהליך העיצוב רצינו לאפשר גמישות של שטח הצגת המקור לגדלים שונים של תוכן, יחד עם הצורך לשמור שהמרכז יהיה הדיאלוג עצמו, ולכן לאפשר הקטנה של שטח המקור.
אחרי התנסויות בכ-30 כיתות, המוצר עבר לאחרונה שינוי נרחב של עיצוב מחדש כדי להתאים למספר רב יותר של דיאלוגים, אפשרות לשימוש במאגר דיאלוגים מוכן, וצפייה בנתוני הכיתה, הדיון והתלמידים על מנת לראות ולהעריך את יכולתם.
אחד המורים סיפר שתלמידה שלא מתבטאת כמעט בכלל בכיתה הצליחה למצוא מקום להביע את הדעות שלה בשיח הקבוצתי הכתוב. תלמיד אחר שנהג לא להגיש מטלות בשל שאיפה לקבל ציון מושלם, ציין שדיאלוג׳ים מאפשרת למורה שלו לראות את היכולות שלו בתהליך הלמידה ולהעריך אותו על פיהם, ולא לפי מוצר עבודה או מבחן חיצוני.
לסבב השני של איפיון המוצר היה לנו ברור שצריך להכניס פן של נתונים, על מנת לתת למורים מידע בנוגע להשתתפות התלמידים בדיון. התלבטנו לגבי כמות ומורכבות המידע אותו נרצה להציג, מכיוון שלא רצינו להעמיס על המשתמש.
היו מחלוקות לגבי מיקום הנתונים והאם להראות את חלקם בדיון עצמו. אחרי התייעצות עם המורים שהתנסו במוצר החלטנו לרכז את כל הנתונים בטאב נפרד בו יוכלו לפלטר לפי דיון כיתה ותלמיד.
דיאלוג׳ים נמצאת לקראת סבב התנסויות נוסף בכיתות ברחבי הארץ. בשילוב אוניסרסיטת בר אילן, הדיונים שיתבצעו בו יעברו מחקר וניתוח שפה, וכך יתווסף רובד נוסף למידע והלמידה שהמוצר מאפשר.
(צוות המוצר: רתם פלג, שיר בוחבוט, שי צמח)
תקליט
תקליט היא פלטפורמת אודיו הנותנת במה לשיתוף סיפורים אישיים מהחיים, כחלק מתרגילי כיתה בנושאי למידה שונים.
תיאו, מחנך כיתה בתל אביב, הגיע למיינדסט עם הרעיון וההתחלה של המוצר, והוא גדל והתפתח בחשיבה משותפת עם הצוות.
את העיצוב המותגי של תקליט כיוונו לתלמידי חטיבה – נראות בולטת, צבעים עזים, בוייב צעיר וקליל.
התלמידים עוברים בין חווייה מאוד אישית של הקלטת הסיפור, לבין החוויה הכיתתית בה הם יכולים לראות ולשמוע את הקלטות חבריהם לכיתה, לכן ניסינו לתת להם תחושה שהם במרחב בטוח ומאפשר, כדי שירגישו בנוח לשתף בסיפורים האיישיים שלהם.
העבודה על המוצר העלתה שאלות מורכבות של מעורבות המורה באישור ופסילת תכנים שהתלמידים הקליטו, בדרכים ליצירת מוטיבציה או לחילופין לחץ חברתי של הכיתה על מנת שכל התלמידים ישתתפו, והמורכבות החברתית-סוציאלית שההקלטות יכולות להוביל אליהן, והאם צריך לתת או לשלב כלים לפתרון הסוגיות האלו.
התלבטות גדולה הייתה בנוגע לביקורת של המורה על התכנים – האם היא תוסיף לתחושת המוגנות כדי למנוע מתלמידים אחרים להגיב במילים פוגעניות או רגשות שליליות, או שמא התלמידים ירגישו שיש גורם חיצוני שמעורב ושלא סומכים עליהם.
הוחלט לנסות ולמזער את הגבלות המורה על התכנים במידת האפשר, כאשר המורה יוכל לבקש מהתלמיד להקליט שוב, במטרה לא לפסול אלא לדרבן ליצור תוכן יותר איכותי.
(צוות המוצר: תיאו לנדאו, אורן דלה-טורה, ירדן חזן, רתם פלג)
ומה הלאה?
שיתופי פעולה, יוזמות ומחקר לקראת מוצרים חדשים צומחים ומתפתחים כל הזמן ונמצאים בהתהוות מתמדת, בשאיפה להיכנס ממש לתוך מערכת החינוך ולייצר שינוי.
החלק שתופס עיצוב חווית המשתמש בפיתוח המוצר הוא חשוב מאין כמותו, שכן – הוא השלב הקריטי המחבר בין הטכנולוגיה והתוכן לבין תלמיד או המורה (המשתמש) שפוגש אותו. ועל כן, יש לתת עליו את הדעת לאורך כל שלבי הפיתוח וגם לאחר מכן. בעיקר נוכח כמות המוצרים הדיגיטליים הבלתי נדלית שסובבת אותנו כל הזמן.
