אתגרי מסלולי העיצוב בסמינרים למול תחומי עיצוב המוצר
בתקופה האחרונה אני ערה יותר ויותר לשיח שמתנהל אצל מנהלות מגמות מדיה ועיצוב שרוצות לקדם את תחום חוויית המשתמש במסלולי הלימוד שלהן. גם לא מעט פניות של בוגרות שמבקשות לברר איך "אני נכנסת להייטק", בהבנה שיש משהו גדול שקורה במקצוע מבחינה כלכלכית והן לא חלק מהחגיגה.
לפעמים הדרישה באה מצד הורי התלמידות ששולחים את הבנות ל-3 שנות לימודי עיצוב והם שמעו שיש דרך להגיע דרך מסלולי גרפיקה 'להייטק' ואיך זה שבסמינרים לא מכשירים לזה.
פתאום הפך UX UI לתחום החם שכל מעצבת גרפית חרדית מנסה להריח מה הוא, מה נוצץ בו, ואיך תוכל גם היא להיכנס לתחום.
התהליך של המעצבים הגרפיים החרדיים מול המקצוע של חווית משתמש הוא תהליך דומה שהתעשייה בארץ ובעולם עשתה לפני כ 10-15 שנה: היכרות מעטה ומעבר איטי מאוד, למידה עצמית ועבודה קשה.
המצב בשוק כיום הוא שכ-70% מבוגרי מסלולי העיצוב המוכרים בארץ הולכים לעבוד בתחום. במגזר החרדי, למרות שיש אלפי בוגרות בשנה שמסיימות לימודי עיצוב, האחוזים המשתלבים בשוק ההייטק הם בודדים. בהערכה גסה מתוך אלפי מעצבים במגזר, יש עשרות בודדות שהשתלבו בתעשיית ההייטק (לינק לסקר בלינקדאין שעשיתי לפני תקופה)
במאמר זה, אנסה לעשות קצת סדר בדברים מנקודת מבט כללית ולא מבקרת: סקירה של התחום, נסיון להבין מה קורה בסמינרים ומהם האתגרים בכלל, וכנשים חרדיות מול התחום בפרט. (גם בלמידה וגם בתעסוקה)
ואולי גם לשאול, האם ניתן לייצר שינוי?
מהו בעצם עיצוב להייטק שכולם מדברים עליו?
עם ההבנה שיש להכניס קורסי עיצוב מדיה/דיגיטל לתכנית הלימודים, בשנים האחרונות רוב מסלולי העיצוב הכניסו לימודי עיצוב לדיגיטל ובניית אתרים ברמה זו או אחרת. יש מסלולים שמלמדים גם וורדפרס ואלמנטור, תוכנות בהן התלמידות לומדות גם לפתח את האתרים שהן עיצבו בעצמן וזה חשוב מאוד.
חשוב לדייק ולהבין, אלו לא התחומים שמעצבים נדרשים להם בחברות הייטק!
אז מה בעצם כולל התפקיד? וכיצד נקרא התפקיד כיום?
מה זה Product Designer?
מדובר במקצוע שעבר כמה וכמה מהפכות בשנים האחרונות.
תחילה הוא הוגדר תחת השם "חווית משתמש" ונחלק לשניים:
- UX – אלה שעבדו על איפיון החוויה (User experience)
- UI – אלו שעיצבו את המוצר עצמו (User interface)
בשנים האחרונות נהיה מקובל יותר ויותר לאחד את שני המקצועות, כך שהיום בהרבה חברות התפקיד משולב תחת השם Product Designer (עיצוב מוצר)
הרעיון של עיצוב מוצר הוא לעצב את חווית המשתמש המלאה. מה המיקום האידיאלי לכפתור; איך משתמש יכול לבצע פעולה בצורה הקלה והנוחה ביותר; כיצד משתמשים יודעים לעבור בין המסכים השונים ולמצוא ביעילות את מה שהם מחפשים ועוד.
מעצב המוצר מקבל החלטות על בסיס נתונים ומידע על המשתמשים, חוקר את ההתנהגות המשתמשים במוצר בכדי להבין את הבעיות בהם עלולים להיתקל בשימוש ולמצוא את הפתרון הפשוט, הנוח – וכן, גם האסתטי ביותר.
הרעיון של עיצוב מוצר הוא לעצב את חווית המשתמש המלאה. מה המיקום האידיאלי לכפתור; איך משתמש יכול לבצע פעולה בצורה הקלה והנוחה ביותר; כיצד משתמשים יודעים לעבור בין המסכים השונים ולמצוא ביעילות את מה שהם מחפשים ועוד.
הוראה ולמידה
אנסה לפרוט את האתגרים שיש לנו כמגזר חרדי בהוראה ובלמידה של התחום:
- היכרות עם מוצרים דיגיטליים ועולם הממשקים
בשביל לשחות בתחום צריך להכיר הרבה מוצריים דיגיטליים, אפליקציות ומערכות. יש צורך להכיר התנהגויות נפוצות במרחב הדיגיטלי, גם בדסקטופ וגם במובייל. תרבותית כמעט ואין חשיפה יומיומית למכשירים דיגיטליים, ובעצם יש צורך להשלים ידע והיכרות עם העולמות בצורה כזאת או אחרת. - ידע במחקר
כל תהליך יתחיל במחקר. מחקר מתחרים, מחקר משתמשים, מחקר בעולמות התוכן הרלוונטיים ועוד. כיום הידע והאפשרות של התלמידות לחקור בצורה נכונה מוגבלת, יש חינוך לריצה מהירה אל עבר התוצר הסופי. - גישה לסמארטפונים בחלק מהמוצרים הדיגיטליים
יש מוצרים דיגיטליים שהם 100% מובייל, ויש מוצרים שיש בהם גם גרסת מובייל. מעט מהפרויקטים לא מצריכים הבנה במובייל בכלל. בשביל להבין איך סמארטפון עובד ומתנהג צריך להתנסות בו, אפשר למצוא לפעמים פתרונות עקיפים, אבל זה בהחלט אתגר. - שינוי גישה מ'מה יפה' ל'מה נכון'
בתחום חווית המשתמש ההחלטות העיצוביות הן לא לפי מה נראה יפה, אלא מה נכון למוצר. הגישה החשיבתית הזאת לא מספיק קיימת ותלמידות במסלולי המגזר עושות החלטות עיצוביות לפי מה שנראה להן 'יפה'. - התממשקות עם עולמות פסיכולוגיה התנהגותית
בתכנון ממשקים יש מטרה ליצור חוויה. להקל על המשתמשים, לרתק אותם, לשמור עליהם ולהנות אותם. יש צורך בהבנה פסיכולוגית איך לקיים את כל התנאים האלו. - הבנה טיפוגרפית עיצובית גבוהה
לממשקים דיגיטליים יש צורך בהבנה טיפוגרפית חדה ומקצועית. הבדלים בין גודל, משקלים, רווחים ואפילו גווני אפור שונים הם קריטיים לשימושיות ולמקצועיות של המוצר. משחקים של פיקסל ימינה או פיקסל שמאלה הם משמעותיים. לא מעט פעמים המיומנות העדינה הזאת לא מקבלת מספיק דגש וזה נוכח בתוצרים. - מחסור במורות בתחום
כיום יש מחסור לא פשוט במורות שעוסקות בתחום עם מספיק ניסיון וידע גם בשביל הוראה, בנוסף הן צריכות להתאים מבחינת צביון ללמד בסמינרים.
אתגר נוסף הוא השכר של שעות הוראה שברוב המקרים לא יכול להשתוות לשכר בתעשייה, כך שמי שאולי כן מתאימה ללמד תעדיף לעבוד בהייטק
אלו אתגרים שקיימים וחשוב לשים אליהם לב, ולנסות למצוא פתרון או פתרון חלקי.
תעסוקה
אם קודם נגענו באתגרי הלמידה, האתגר הבא הוא עולם התעסוקה.
איפה אפשר לעסוק בתחום? ומה האתגרים?
נתחיל בסקירה של סוגי החברות שמעסיקות מעצבי מוצר, לכל חברה וארגון יש תרבות ארגונית שונה וצרכים שונים, הרשימה רחבה ומפורטת, אך ננסה לתת פה אחת מתומצתת:
- חברות מוצר גדולות, בינלאומיות. (מעל 1000 עובדים) כמו מייקרוספט, גוגל, פייסבוק, סיילס פורס ועוד אלה חברות גלובאליות שפתחו מרכזי פיתוח כאן בישראל.
- חברות מוצר ישראליות גדולות – וויקס, מאנדיי, למונייד ועוד
- חברות סטאראפ צומחות (מעל 100 עובדים)
- חברות סטארטאפ צעירות (עד 30 עובדים)
- משרדים ממשלתיים – משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משטרה, ובעצם כל משרד ממשלתי מעסיק היום צוות פיתוח ועיצוב בפנים. (אינהאוס).
- חברות פרויקטים שבונות למגוון רחב של לקוחות את המוצר הדיגיטלי: כגון 5ive, inkod, pitango, uxpert.
- פרילאנס – בד"כ ליווי של יזמים צעירים או גופים טכנולוגיים ולא טכנולוגיים שמעסיקים מעצב UX מבחוץ מסיבות שונות
אם כן, מה הם האתגרים הפופולאריים בתחום התעסוקה?
התאמה תרבותית
זוכרות את הדיונים הסוערים לפני כעשר שנים על בנות סמינר שעברו מסלולי תכנות ואין להן איפה לעבוד? האתגרים מאד מזכירים את האתגרים שלנו כיום בעולם העיצוב.
מדובר בסביבות חילוניות ומעורבות שלבנות חרדיות לא תמיד פשוט להשתלב בהם.
בחברות הייטק קלאסיות יש תרבות של ההייטק, של החיים החברתיים, הפגישות הארוכות וכו'. לבחורה חרדית שיצאה עכשיו מהסמינר זאת לא תהיה בחירה פשוטה ללכת לעבוד במקומות אלה.
אצל המתכנתות החרדיות לפעמים נמצא פתרון לשבץ אותן כ'להקות', כך שהן יושבות יחד כצוות ופחות מעורבות בחברה. במחלקות עיצוב זה לא אפשרי, אין קבוצות גדולות של מעצבות חרדיות שאפשר להכניס יחד כי יש הרבה פחות מעצבים בכל חברה ביחס למפתחים.
במשרדים ממשלתיים זה לפעמים קל יותר, יש צוותים שמשולבים בהם יחד כמה חרדיות, גם ממחלקות הפיתוח. הסביבה יותר מכבדת והתרבות הארגונית מאפשרת יחסי בית/עבודה יותר קלים.
סטנדרט מקצועי
לחברות הייטק הגדולות והבינוניות יש המון מועמדים שעומדים בתנאים ובסטנדרט מקצועי פי כמה וכמה.
המלחמה על כל תפקיד בפרט בתקופת השפל בתעשייה בשנה האחרונה היא קשה מאוד,
לבוגרות סמינרים יש סיכויי קבלה נמוכים משמעותית מבחינה מקצועית להתמודד מול שאר המועמדים.
אנגלית
חשוב לציין גם את חסם האנגלית שלפעמים קיים. תלוי באיזה חברות, אבל בחלקם זה ממש תנאי סף.
בצוותי עיצוב יש צורך בשיח קבוצתי, עבודה בצוות, פרזנטציות וכו', אם חלק מהצוות עובד בחו"ל השיח השוטף היומיומי יהיה באנגלית. בחברות ישראליות קטנות שכל הצוות בישראל או חברות סטארטאפ קטנות, בעיית האנגלית תהיה פחות קריטית.
עבודה בצוות
מה שמאד חשוב במקצוע זה לדעת לעבוד בצוות, להיות פתוח לפידבק, לדעת לשחרר ולא להתאהב בעיצוב של עצמך. מעצבת מוצר חייבת לדעת לעבוד עם קבוצה מגוונת ולהבין מה מקומה בתוך הצוות הגדול. לצורך כך צריך להכיר יותר את התפקידים השונים שיעבדו לצידה וללמוד לעבוד בשיתוף פעולה מלא.
תיק עבודות וקורות חיים מתאימים
תיק עבודות למעצבת מוצר הוא שונה מתיק עבודות של מעצבת גרפית. בתיק העבודות מתבקש להציג רק פרויקטים רלוונטיים שעוסקים בממשקים דיגיטליים. כל עבודה צריכה להיות רחבה, מקיפה, עם הסבר מספק על כל התהליך.
(כלומר שלוגואים, מודעות או קליפ ווידאו לא רלוונטיים לתיק עבודות כזה.)
לתהליך הגיוס יש מסלול ארוך משלו שכולל בד"כ הצגת העבודות, תרגילי בית וכמה ראיונות, התהליך הזה מצריך הכנה והכירות עם המסלול והמונחים, אלה דברים שהבנות החרדיות לא מכירות או פוגשות בתהליך הלימודים.
מה שמאד חשוב במקצוע זה לדעת לעבוד בצוות, להיות פתוח לפידבק, לדעת לשחרר ולא להתאהב בעיצוב של עצמך.
בואו נדבר על כסף: אז באמת כמה מרוויחים בתחום?
יש שיח רווח שמרוויחים הרבה, אז נעשה קצת סדר:
אכן ביחס למקצועות העיצוב הוותיקים, משרדי מיתוג או פרסום השכר טוב יותר.
אך בתחילת הדרך (3 שנים ראשונות) מתחילים עם שכר נמוך יחסית. בהמשך השנים בהחלט שאפשר להגיע לשכר גבוה בהרבה.
יש סקר שנתי שמתפרסם כל שנה, אפשר להציץ כאן
השכר הממוצע לפרודקט דייזנרס בחברת מוצר עם ניסיון של עד 3 שנים, הוא בין 14-16K
בחברה ממשלתית 13K-15K
בחברת פרויקטים 10K-14K
פרילאנס בין 100-200 שח לשעה
שוב, ההתיחסות היא לפרודקט ממש בעבודה ראשונה או שנייה, יש לציין כי השכר עולה משמעותית עם השנים.
לרוב הבוגרות ללא לימודי המשך מהסמינר יש מעט סיכוי להשתלב בחברות מהסוג הזה. הן יצטרכו הרבה דרך עצמאית בשביל להתקדם, להכין תיק עבודות מתאים, לעבור תהליכי ראיונות מפרכים, תרגילי בית, ולעבוד קשה בשביל לקבל עבודה ראשונה.
אז מה אפשר לעשות כרגע?
אין פתרונות קסם, וגם לרוב הדילמות אין תשובות קסם. יש כאן בעיות מהותיות.
יש תהליך משמעותי שצריך לקרות ונראה שהוא כבר בהתהוות,
המודעות מאד עלתה ויש הבנה שקורה פה משהו שחייבים להתייחס אליו ולשנות גישה.
חלק ממסלולי הלימודים הכניסו שיעורי UX משמעותיים ומנסים בכל דרך לעשות את המקסימום שבאפשרותם כרגע. יש גם מקומות שאפילו דואגים לפרקטיקה מעשית תוך כדי הלימודים, במקומות עבודה אמיתיים.
- כחלק מהמודעות והלמידה הגיע הזמן להבין את דרישות השוק ולקבל תמונה נכונה על המקצוע בראיה פדגוגית, להבין יותר את השוק ואת הסיכויים של התלמידות להשתלב במצב הנוכחי.
- חשוב לציין ולהבין שהתחום הזה לא מתאים לכל אחת! לא כולן מתחברות ונהנות בתחום הזה, יש הבדל מהותי בין עיצוב גרפי, איור, עיצוב אתרים, לעיצוב UX UX. זה ביטוי יצירתי שונה לחלוטין, ערוצי חשיבה שונים.
זה בסדר גמור שחלק מהתלמידות לא רוצות או לא מתאים להן התחום. וזה לא בריא שיש כאלה שזה לא מתאים להן ורוצות להמשיך לשם בכח, הן לא יהנו וגם כנראה לא יצליחו. - לנסות להביא את המעוניינות בתחום הזה לתיק עבודות מקצועי וייעודי שעוסק בפרויקטים מהסוג הזה
אפשר גם לציין פה שיש יוזמות חוץ סמינריות/חברתיות שנותנות כמה חודשי ליווי ועזרה להשמה בעבודה. התוכניות עוזרות בהכנת תיקי עבודות ותהליכי גיוס. תוכניות אלה מקבלות אליהן רק כאלה עם מספיק ניסיון ורקע בכדי שיהיה 'עם מי לעבוד'.
בכל מקרה היוזמות האלה חשובות ועזרו עד כה ללא מעט נשים.
נסיים בנימה אופטימית,
התקדמות והשתפשפות מקצועית זה לא עניין קל, בכל מקום, בכל תחום ובכל מגזר. אבל המשקיעים והמתמידים – מתקדמים ומצליחים.
נשים וגברים מהמגזר החרדי שכן הצליחו והגיעו להתקדמות מקצועית – הגיעו מתוך הרבה רצון ועבודה הקשה והם עומדים בכל סטנדרט מקצועי!
נכון שיש כרגע מעט חרדיות בתחום, בסיום הסמינר הן לא היו מוכנות להשתלב בתעשייה, אך הן לא וויתרו והמשיכו ללמוד ולהתקדם לבד. הן המשיכו לעשות פרויקטים באופן עצמאי בשביל להשתפשף, המשיכו ללמוד, ולאט לאט התקדמו.
יהיה נכון להתבונן על התהליכים האלה בסבלנות ובהערכה ולהבין שהן סללו וסוללות לכולן את הדרך והלמידה.
מי יודע, אולי עוד כשנה מאמר סקירה בתחום כבר ייראה שונה לגמרי?
נעמי, מאמר חשוב ונצרך לכל מי ששוקלת ללמוד את התחום.
כיום במוסדות החרדים (בין אם סמינר או מכללה) האתגרים האלו קיימים ולרוב אין להם פתרון
כך שמאות ואלפי תלמידות בכל שנה יוצאות לשוק העבודה כשהן יודעות אלמנטור, ומגישות קו"ח להייטק.
לא פלא שאחוזי ההשמה ב UXI של חרדיות – וג'יוניוריות בפרט – נמוכים מאוד וכמעט לא קיימים.
תודה על המאמר!
מאמר מרתק, רלוונטי וברור.
נוגע בכל הנקודות ומראה את המצב בצורה הכי שקופה ונכונה.
מאמר חשוב ונכון… בתור בוגרת מגמת עיצוב זה באמת מתסכל לראות שלמרות שלמדתי את הנושא קשה מאוד לגשת לתחום ולהתקבל לעבודה. אשמח אם תשתפי פה על מקומות המשך ללימוד ux ui בצורה מקצועית.
תודה!
נעמי יקרה,
מאמר מעולה רחב ומקיף נושא "שבוער" בשטח והמאמר עושה סדר בדברים.
אני רוצה להוסיף שהשינוי במגמות העיצוב מגיע גם מבחוץ –
מה"ט ומשרד החינוך משנים מאוד את מסלולי הלמידה ודורשים הרבה דיגיטל,
בשנים הקרובות נראה עוד שינויים במסלול ויתכן והמגמה תתחלק ל2 תחומים פרינט ונספחיו ודיגיטל ונספחיו.
תודה נעמי, מרתק ומקיף
אני חושב שעיקר האתגר הוא אופי העבודה.
ישיבות ארוכות בצוותים מעורבים שמתנגשת עם האורח חיים החרדי
גם מבחינת סגנון חיים ומהשאיפה לשמר את הרוחניות
תודה נעמי על הכתבה!! ממש מעניין ומקיף… באמת סיכמת את כל מה שאני מרגישה בתור בוגרת מסלול גרפיקה.
מה שלמדנו במסלול זה חווייתי, לעומת מה שצריך לדעת בפועל
הזדהתי גם עם הנקודה שזה לא הכי מתאים עם אורח חיים חרדי, לפעמים אני מרגישה שזה כמעט בלתי אפשרי. הרי אין לי פלאפון אז איך אני ידע לעצב אפלקציות כמו שצריך? וכל העניין הזה של סביבת עבודה מאד מעורבת וחברתית… קשוח…